שנים שאני שואלת שאלות ומטילה ספקות בכל מה שמתאפשר לי. בחלק גדול מהנושאים השאלות נשארות בגדר רעיונות, תפיסה או הסתכלות אחרת על החיים, ובחלק מהנושאים עלו לא מעט שאלות שבעקבותיהן מצאתי את עצמי יוצאת מאיזור הנוחות, מפרקת מסגרות ולא ממשיכה בתלם.
עם הזמן, הצלחתי לזהות את הצמתים והנקודות שבהם אפשר להאט ולתהות, האם כך הדברים אמורים להיות? האם לא קיימת דרך אחרת? ובמקומות הללו נפתחות עוד אפשרויות.
היום, לאחר התבוננות רבת שנים אני מבינה שלא ניתן להתחמק משאילת שאלות ואם לא ניזום אותן, המציאות תגרום לנו להתמודד איתן.
נובמבר 2023.
חוזרים לשגרה לא שגרתית. אנו נדרשים לצאת מהקיפאון, ואין לנו מקום מוכר לחזור אליו. אנחנו מרימים את הראש ושואלים שאלות.
חווינו ואנחנו עדיין חווים תחושת חוסר אונים נוראית, והתחושה האישית המטרידה, של מה יהיה ביום שאחרי מתבררת כתחושה קולקטיבית.
ואני תוהה: איך מנצלים את המומנטום הזה, בין ההלם הראשוני והדריכות לבין הצעידה קדימה.
אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו יכולים להשפיע, להתוות משהו אחר וראוי במציאות הקולקטיבית שלנו. להרגיש שוב בעלי השפעה ולהחזיר את תחושת הבעלות שאבדה לנו.
זה מתחיל בקיר הפרטי שלי ששנים אני בונה אותו ועובר למרחב המשותף של כולנו.
לאן זה יתגלגל? מי יודע?!
עשרות רעיונות והשראות יצוצו לאנשים רק מלהסתכל אחד.ת על השני.ה או משיחות במפגשים שלנו בגלריה.
לפעמים כל מה שנדרש זה להגיע ולהיות.
נפגש בגלריה המזמינה והנעימה, אסביר לכם קצת על המיזם, נצטלם, נסיר את המבוכה עם יין טוב וכיבוד וכל אחד יזקק עם עצמו את הדבר שהוא מבקש, שואל או מתחייב לו. נרכיב יחד על הקיר את התמונות, נשתף, נדבר ונתרגש באווירה נינוחה.
סיון איצקוביץ'- יזמות תוכן.