top of page
1/1
אישה נשענת על קיר חצוי אפור־לבן, גופה ממוקם על קו התפר הדק בין הצבעים — כמו נמצאת על סף שינוי שאינו מתממש. מבטה הקפוא פונה אל האופק ונושא כמיהה שקטה למה שיכול היה להיות. לרגע נוסף מבט ישיר, שקט, הנפגש במבט הצלמת — רגע של הכרה הדדית ללא מילים.
ובתוך המונוכרומטיות מבצבץ צהוב הגופייה — נוכחות קטנה של צבע, כרמז לתקווה שאינה נאמרת בקול, אך מוסיפה להתקיים.
הוואנה, קובה, 2023
bottom of page